דנה ורון בכיכר בעיר. על המדרכה עומד פסל חדש וגדול. הם שמחים לראות את הפסל. השמש נעימה היום והרוח קלה.

הם מתקרבים ומצטלמים ביחד מול הפסל. דנה אומרת, "תסתכל! אני ככה" ונותנת עמידה מצחיקה. רון צוחק ואומר, "עכשיו אני כמו הפסל!" דנה לוחצת על הטלפון לצילום.

אנשים בכיכר עוברים וקונים קפה בבית הקפה קרוב. זה רגע קטן של שמחה בעיר, יום פשוט במשפחה. הם שומרים את התמונות בטלפון וחוזרים הביתה בחיוך וצחוק. בישראל יש הרבה כיכרות כאלה, כולם שמחים.