אני חתולה בבית. יש לי ילדה בגן.

בערב אמא והילדה אופות עוגיות לגן. אני יושבת על המקרר. אני רואה הכל מלמעלה.

קמח באוויר. סוכר נשפך. שוקולד נופל על הרצפה.

אני מלקקת קצת שוקולד. אמא אומרת: "לא, זה לא בריא לך!"

הילדה צוחקת ושואלת: "גם חתולים אוהבים עוגיות?" אמא מסבירה: "לא, חתולים לא צריכים סוכר."

הן עושות עיגולים קטנים על התבנית. הריח בתנור מתוק מאוד.

בסוף הילדה בוחרת עוגייה אחת. היא שמה בקערית ריקה בשבילי רק כדי "להרגיש ביחד".

אני לא אוכלת. אני נשארת ליד הילדה. אני מרגישה אהבה ושיתוף.