אני פרפר קטן. נחתתי על עציץ תבלינים במרפסת של סבתא.

הבית מלא סירים על האש. הריח חם ומוכר כמו אוכל של משפחה.

ידיים מרימות אותי בעדינות. הן מפחדות לפגוע בי. אחת אומרת: "אוי, איזה יפה".

המרפסת היא גן קטן. יש נענע ובזיליקום וריח של תנור חם. הזמן שם שקט ואיטי.

אני לא מבין זמן, רק את הפריחות. לפעמים הם מצלמים אותי. לפעמים הם קוראים לי כמו בן משפחה. אני נשאר שם לנוח ואז טס רחוק.