נועה יושבת בסלון עם סבא דוד. היא צעירה וסקרנית, והוא שקט וחכם.

"סבא, למה אתה חושב כך על פוליטיקה?" שואלת נועה. הסבא מחייך ומנשק את ידה.

הסבא מספר על הילדות שלו בישראל, על שנים קשות, על עבודה ועל פחד. הוא מדבר על שירות בצבא ועל חברים שאיבדו. הוא מדבר במקום פשוט ובגלוי.

נועה אומרת: "אני שומעת הרבה בטלוויזיה ובאינטרנט. אני רוצה שינוי." היא מדברת על תקווה לעתיד בטוח ושווה.

שניהם מנסים להבין זה את זו. סבא אומר: "בואי נקשיב אחד לשני." נועה עונה: "כן, חשוב לדבר."

בסוף הם מתחילים לגשר על הפערים. הם לומדים על היסטוריה, על רגשות, ועל משפחה. הם מבינים שקשר משפחתי חשוב יותר מכל וויכוח.