אורי היה נער מתבגר שגר בכפר קטן. יום אחד, הוא מצא בארון של סבו מכתבים ישנים. המכתבים היו כתובים בשפה מוזרה, אבל כשאורי נגע בהם, הוא הרגיש כמו זרם של אנרגיה. "מה זה?" הוא שאל את עצמו, והחל לקרוא את המחשבות של האנשים שסביבותיו.

אורי גילה שהוא יכול לשמוע את מה שאחרים חושבים. הוא שמע את חבריו מדברים על פחדים וחלומות. "זה מדהים," הוא חשב, "אבל מה לעשות עם הכוח הזה?" הוא החליט לשמור את סודו לעצמו, עד שיום אחד, הוא שמע מחשבות של ילד קטן בשם יוסי.

יוסי היה בכאב, "אני לבד, אף אחד לא עוזר לי!" המחשבות שלו הכאיבו לאורי. הוא ידע שהוא חייב לפעול. "אני לא יכול להסתיר את הכוח הזה," הוא אמר לעצמו בקול רם.

אורי רץ לכיוון הקול של יוסי, ולבסוף מצא אותו תקוע בעץ. "הכל בסדר?" הוא שאל, והילד הביט בו בעיניים מפוחדות. "אני לא יודע איך לצאת," יוסי ענה.

אורי לקח נשימה עמוקה. הוא יכול היה לשמוע את כל הפחדים של הילד, והבין שעליו לעזור לו. "אני כאן, אני אעזור לך," הוא אמר והחל להוציא את יוסי מהעץ.

ברגע זה, אורי הבין שהוא לא רק נער רגיל – הוא יכול להשתמש בכוח שלו כדי לשנות חיים. "אני אשתמש בכוח שלי לטובת אחרים," הוא החליט, והוא ידע שהבחירה הזו תהיה הצעד הראשון במסע שלו לחיפוש אחר האור.