בערב שבת, כשהשמש שקעה והכוכבים החלו להופיע בשמיים, התאגדה משפחת כהן בסלון הבית. האווירה הייתה חמימה, ריח של פופקורן התפשט בכל פינה, והילדים כבר היו נרגשים לקראת הסרט שבחרו. “איזה סרט נבחר הפעם?” שאלה מיה, האחות הקטנה, בעיניים נוצצות.

“אני רוצה לראות קומדיה!” קרא יואב, האח הגדול, והתחיל לחפש בספריית ה-DVDים. “אבל גם דרמה יכולה להיות מעניינת,” הוסיפה אמא, “כי היא תמיד מעוררת רגשות.” כולם שתקו לרגע, ואז אבי, האבא, הציע סרט שכולו על חיבור משפחתי.

לאחר שהסרט התחיל, כל אחד מהם שקע בעולם של דמויות ורגשות. במהלך הסרט, כאשר הגיבור התמודד עם קשיים משפחתיים, מיה פתאום לחשה: “זה כמו שאנחנו לפעמים מרגישים, לא?”

“נכון,” ענה אבי, “לפעמים אנחנו לא מבינים אחד את השני, אבל זה חשוב לדבר על זה.”

יואב הסכים והוסיף: “אני לא תמיד יודע איך להסביר מה אני מרגיש, אבל אני שמח שיש לנו את הלילה הזה לדבר.”

לאחר הסרט, המשפחה ישבה יחד, והתחילה לשתף חוויות אישיות. כל אחד סיפר על רגעים קשים וגם על רגעים שמחים. אמא חייכה ואמרה: “זה כל כך חשוב להרגיש חיבור, גם כשקשה.”

“אני אוהב את הלילות האלה,” סיכם יואב, “כי זה מחבר אותנו יותר.”

המשפחה חייכה, והלבבות שלהם התמלאו בחום ובאהבה.