בשעה חמש בבוקר, השעון המעורר של יוסי צלצל. הוא פקח את עיניו, ראה את התקרה הלבנה של תחנת החלל הבינלאומית, והרגיש את ההתרגשות עוטפת אותו. "היום זה קורה," הוא לחש לעצמו. יוסי, האסטרונאוט הישראלי הראשון, התכונן למשימה שלו בחלל.

לאחר ארוחת בוקר קלה של פירות מיובשים וחלבון, הוא הלך לאימון גופני. "יוסי, אם אתה רוצה להצליח במשימה, אתה חייב להתאמן," אמר לו קצין האימון, אבי, בזמן שהראה לו את תרגילי הכוח. זה היה קשה, אבל יוסי ידע שהאתגרים הם חלק מהותי מהחלום שלו.

בשעה שמונה, יוסי יצא לסיור החיצוני הראשון שלו. הוא עמד מול החלון הגדול, והעולם הכחול והירוק של כדור הארץ התגלה לפניו. "וואו, זה מדהים!" הוא קרא בהתלהבות. הוא ראה את הים, ההרים והערים, והרגיש גאווה להיות חלק מהחיים על פני האדמה.

בצהריים, יוסי עבר לניסוי מדעי. הוא נדרש לבדוק את התגובה של צמחים לסביבה המינימלית בחלל. "תראה איך הם מתפתחים," הוא אמר למתכנתת ליאת, בזמן שהיא צילמה את הניסוי.

אחר הצהריים, במהלך ישיבת צוות, יוסי שיתף את חוויותיו עם שאר האסטרונאוטים. "החלל הוא מקום של אתגרים, אבל גם של יופי שאין כמותו," הוא אמר. כולם הסכימו, והתחלף דיון מרתק על תחושת הבידוד והחיבור לאדמה.

לפני שעת השינה, יוסי צפה בשקיעה היפה של כדור הארץ. השמש שקעה לאט, והצבעים של השמים השתנו לאדום, כתום וסגול. "זה רגע שאני לעולם לא אשכח," הוא חשב.

לילה הגיע, והוא התכונן לישון. "מחר יש לי עוד יום מלא באתגרים," הוא אמר לעצמו. יוסי הבין שהחלום שלו מתממש, והוא מוכן לכל מה שיבוא.