דנה נכנסה לחנות צעצועים. היא רצתה לקנות מתנה לבן שלה, יוסי. פתאום, היא ראתה גבר עם חיוך רחב. הוא החזיק בובה גדולה.

“שלום! איזה צעצוע יפה!” אמרה דנה.

“תודה! אני קונה את זה לבת שלי,” ענה הגבר.

דנה חייכה. “גם אני קונה מתנה. מה שמה של הבت שלך?”

“שמה מיה. ומה עם שלך?” שאל הגבר.

“יוסי. אני אוהבת צעצועים!” ענתה דנה.

“גם אני! כשהייתי ילד, אהבתי מכוניות,” הוא סיפר.

הם התחילו לדבר על הילדות שלהם. הם גילו שיש להם הרבה במשותף.

“בואי נשתה קפה,” הציע הגבר.

דנה חייכה וענתה, “כן, זה רעיון טוב!”