יוסי היה ילד בן עשר, וחלום שלו היה להיות אסטרונאוט. כל ערב, לפני השינה, הוא היה מסתכל על השמיים ומדמיין את עצמו טס בין כוכבים. הוא קיווה שיום אחד יוכל להגשים את החלום הזה.

יום אחד, יוסי קיבל הזדמנות מיוחדת. בית הספר שלו ארגן טיול למוזיאון החלל בעיר. הוא לא יכול היה לחכות, ובערב לפני הטיול, הוא הכין את התיק שלו ברוגע. "מה אני אראה שם?" הוא שאל את אמא שלו. "חלליות, כוכבים, ואולי אפילו דגם של תחנת חלל!" היא ענתה בחיוך.

בבוקר, כשהגיעו למוזיאון, יוסי היה נרגש מאוד. הוא ראה מודלים של חלליות ענקיות, ותמונות של אסטרונאוטים בחלל. "וואו, זה מדהים!" הוא קרא, עיניו נוצצות. המדריך הסביר על המסעות לחלל, והילדים הקשיבו בפה פתוח.

"אתם יודעים?" אמר המדריך. "כל אחד מכם יכול להיות אסטרונאוט אם תעבדו קשה ותלמדו הרבה." יוסי הרגיש שהלב שלו מתמלא באופטימיות. הוא הבין שהחלום שלו נמצא בהישג יד.

בדרך חזרה הביתה, יוסי חשב על כל מה שלמד. "אני אכתוב על החלל ביום ראשון!" הוא אמר לחבריו. הם ענו בשמחה, והרגישו שגם הם יכולים לחלום בגדול.