יואב היה בן 12. הוא אהב לרוץ. ביום שבת, הייתה תחרות ריצה בבית הספר. יואב היה מאוד נרגש, אבל גם מפוחד.

בבוקר התחרות, יואב התעורר מוקדם. הוא הסתכל במראה ואמר לעצמו: "אני יכול לעשות את זה!" חבר שלו, עומר, הגיע לביתו ואמר: "אל תדאג, יואב. רק תרוץ ותהנה!"

יואב הגיע לתחרות. הוא ראה את כולם רצים. הלב שלו היה מהיר. כשהשופטים אמרו "לך!", יואב רץ. הוא רץ מהר, אבל פתאום הוא מעד ונפל.

אבל יואב קם. הוא המשיך לרוץ. הוא חייך וחשב: "ההצלחה היא לנסות!" בסוף התחרות, יואב היה גאה בעצמו. הוא למד שהנחישות חשובה.