בעיר קטנה, אנשים לא דיברו זה עם זה. כל אחד היה עסוק בענייניו. אדם בשם דוד הרגיש בודד מאוד.

יום אחד, דוד הלך לפארק. הוא ראה ילדים משחקים, אבל לא היה להם חברים. הוא חשב, "איך אני יכול לעזור להם?" פתאום, הוא אמר בקול רם, "בואו נשחק יחד!" הילדים התבוננו בו בהפתעה.

כשהם באו, דוד הרגיש משהו מיוחד. המילים שלו חיברו את כולם. "אני יכול לשנות את העיר," חשב לעצמו.

באותו רגע, הוא החליט להשתמש בכוח שלו. הוא קרא לאנשים ברחוב, "בואו נדבר! בואו נתחבר!" לאט לאט, אנשים התאספו.

דוד הבין שהמילים שלו יכולות ליצור קהילה. הוא בחר להיות הגיבור של העיר שלו. "אני לא אהיה לבד יותר," הוא אמר וחייך.

מאותו יום, העיר השתנתה. אנשים החלו לדבר, לחייך ולשתף. דוד היה מאושר.