במוזיאון קטן בעיר, אדם מבוגר בשם דוד התנדב. הוא אהב לספר לילדים על האוצרות שבמוזיאון. "כל פריט כאן מספר סיפור," הוא אמר להם. הילדים התלהבו ושאלו שאלות.

דוד הראה להם פסל ישן. "זה פסל של מלכה מהעבר," הוא הסביר. "המלכה אהבה את המוזיקה. היא תמיד רצתה להביא שמחה לעם שלה." הילדים דמיינו את המלכה רוקדת.

אחר כך, דוד הציג תמונה ישנה של משפחה. "זו משפחה שהייתה כאן לפני 100 שנה," הוא אמר. "הם חגגו חגים יחד. כל חג היה מלא בשמחה וזיכרונות." הילדים חשבו על משפחותיהם.

בסוף הביקור, אחד הילדים שאל: "איך אפשר לשמור על זיכרונות?" דוד חייך ואמר: "על ידי סיפורם. כל סיפור הוא אוצר." הילדים הבינו שהמוזיאון הוא לא רק מקום, אלא מקום של חוויות וזיכרונות.