עומר נסע ליפן. הוא רצה לראות את התרבות השונה. ביום ראשון, הוא השתתף בטקס תה מסורתי.

"שלום, עומר," אמרה המורה. "בוא, זה הזמן שלך."

עומר ישב בשקט. הוא ראה את התה נוזל לכוס. הכל היה שקט ויפה. הוא הרגיש סבלנות.

המורה הסבירה: "טהרת התה היא על הרגע הנוכחי." עומר חשב על החיים שלו. הוא הבין שהחיים הם מתנה.

כשחזר הביתה, עומר היה רגוע יותר. הוא למד להיות מודע וליהנות מהרגעים הקטנים. זה היה מסע לאור.