הייתה חיפושית קטנה. היא פחדה מעכבישים. "העכביש מפחיד!" היא אמרה לחברות שלה.

יום אחד, החיפושית ראתה עכביש לבד. הוא לא היה מפחיד. הוא היה triste. "למה אתה עצוב?" שאלה החיפושית.

"אני לבד," אמר העכביש. "אין לי חברים."

החיפושית חשבה. "אני יכולה להיות חברה שלך!" היא אמרה בשמחה.

עכשיו, החיפושית והעכביש הם חברים טובים. הם משחקים יחד כל יום. החיפושית הבינה שהשיפוט שלה היה שגוי.

המוסר של הסיפור: אל שופט את האחר רק לפי המראה.