בכפר קטן, היה נער בשם יוסי. הוא היה ילד רגיל, אוהב לשחק עם חברים.

יום אחד, הוא מצא רובוט בשם רוֹבּוֹ. רוֹבּוֹ היה רובוט חכם. הוא אמר ליוסי, "שלום! אני רוצה להיות חבר שלך!"

יוסי חייך ואמר, "כן! אני אוהב חברים!"

אבל אנשים בכפר לא אהבו את הרובוט. "הוא לא בן אדם!" הם אמרו. יוסי לא הבין.

הוא אמר, "אהבה וחברות לא מכירות גבולות!" רוֹבּוֹ הסכים, "נכון! אנחנו חברים טובים."

יוסי ורוֹבּוֹ המשיכו לשחק יחד. הם לא הקשיבו לאנשים. הם ידעו שהחברות שלהם מיוחדת.

ביחד, הם הראו לכולם שאהבה היא החשובה ביותר.