בעיר גדולה וחלומית חי אדם בשם דוד. דוד היה מצליח בעבודתו, והוא הרוויח הרבה כסף. אך למרות זאת, הוא לא היה מרגיש מאושר. הוא היה לבד, בלי חברים אמיתיים.

יום אחד, דוד החליט לעבור לכפר קטן. שם, הוא פגש אנשים פשוטים, חמים ולבביים. "שלום, אני דוד!" הוא אמר בחיוך. "מה אתם עושים כאן?"

המקומיים ענו לו, "אנחנו עובדים יחד, עוזרים זה לזה. אנחנו שמחים להיות חלק מהקהילה שלנו." דוד היה מופתע. הוא ראה שהכפריים חיים חיים פשוטים, אבל הם היו מאושרים.

עם הזמן, דוד הבין שהכסף לא עושה את החיים טובים יותר. הוא התחיל לעבוד בגינה עם השכנים שלו, וביקר בביתם של חברים חדשים. "אני מרגיש מאושר יותר כאן," הוא אמר.

בסוף, דוד למד שעושר אמיתי הוא לא בכסף, אלא בקשרים עם אחרים. "החיים בכפר הם פשוטים, אבל הם מלאים באושר," הוא חשב.

המוסר של הסיפור הוא: "ערך החיים נמצא בקשרים ובקהילה, לא בכסף."