אני זאבי, זאב צעיר מהקבוצה שלי בהרי בוקר. כל יום, אני מתעורר עם השמש. אני שומע את קולות האחראים שלי. "זאבי, בוא! צריך לצוד!" הם קוראים לי.

החיים בהרים לא תמיד קלים. לפעמים יש מזג אוויר רע, ומאוד קר. אני זוכר יום אחד, כשהשלג כיסה את הכל. "אל תדאגו", אמר הזאב הגדול, "יחד נצליח".

אנחנו עובדים יחד. אני רץ עם האחיות שלי, ואנחנו צודקים ציד. "הנה, תפסתי משהו!", אני אומר בגאווה. הקשרים שלנו מאוד חשובים. אנחנו כמו משפחה.

אחרי יום ארוך, אנחנו נפגשים סביב האש. "הייתם מצוינים היום", אומר הזאב הגדול. אני מגרגר ומרגיש אהבה. אני יודע, יחד אנחנו יכולים להתמודד עם כל אתגר.