בעמק רחוק, חי עורב קטן בשם אורי. יום אחד, אורי ראה נשר גדול מרקוד בשמיים, מפיץ נוצות צבעוניות וזוהרות. "אני רוצה לרקוד כמוהו!" חשב אורי, והחליט לנסות.

אורי טס מעלה, אך הוא לא הצליח לרקוד כמו הנשר. הוא נפל על האדמה בעצב. "למה אני לא יכול להיות כמו הנשר?" שאל את עצמו, "אני רק עורב קטן."

באותה עת, עורבה אחרת בשם מיה עברה לידו. "אורי, למה אתה עצוב?" שאלה. אורי סיפר לה על חלומו לרקוד בשמיים. מיה חייכה ואמרה: "אתה לא צריך להיות נשר כדי לרקוד. יש לך את הכישרון שלך!"

אורי לא הבין. "איך אני יכול לרקוד אם אני לא גבוה כמו הנשר?"

מיה ענתה: "ריקוד הוא לא רק על גובה. תמצא את הקצב שלך, את הייחודיות שלך."

אורי ניסה שוב. הוא התחיל לרקוד על האדמה, מתנועע בקצב הלב שלו. הוא גילה שהוא יכול לזוז בצורה יפה ומיוחדת, בקצב שלו.

כשהוא סיים לרקוד, הוא הרגיש מאושר. "תודה, מיה! עכשיו אני מבין," אמר אורי.

המוסר של הסיפור הוא: כל אחד יכול למצוא את הייחודיות שלו ולהגשים את חלומותיו בדרכו.