בעיר קטנה, בשכונה מוחלשת, חיו כמה ילדים. הם רצו לשחק במגרש המשחקים, אבל המגרש היה סגור. "למה אין לנו מגרש משחקים?" שאלה מיה, אחת הילדות.

הילדים החליטו להתאגד. "אנחנו צריכים לשנות את המצב!" אמר יוסי, הידיד הכי טוב של מיה. הם חשבו על רעיון יצירתי. "נבנה שלט גדול!" הציעה תמר.

ביום שלמחרת, הילדים אספו צבעים ומברשות. הם ציירו שלט גדול: "אנחנו רוצים מגרש משחקים!" הם שמו את השלט מול השער הסגור.

המבוגרים בשכונה ראו את השלט. "מה זה?" שאל מר דוד, השכן. הילדים הסבירו: "אנחנו רוצים לשחק! זה חשוב לנו!"

מר דוד חשב רגע. "זה נכון," הוא אמר. "ילדים צריכים לשחק."

לאחר כמה ימים, המגרש נפתח מחדש. הילדים קפצו משמחה. "עשינו את זה!" צעקה מיה. הם הבינו שהקול שלהם חשוב.