בפינת הרחוב, ליד בית הקפה האהוב, נפתחה חנות משחקים חדשה בשם "העולם הקסום". בעלת החנות, מיה, הייתה נלהבת והזמינה את כל הילדים מהשכונה. יום אחד, היא גילתה קוביה צבעונית ומוזרה בין המדפים.

"מה זה?" היא שאלה את עצמה, כאשר אחזה בקוביה. ברגע שהחלה לשחק איתה, המסך הקטן שלה התפצל לחידות. "אוי לא! מה קורה פה?" היא קראה בקול.

מיה הבינה שהקוביה לא רגילה. כל חידה שהשיבה עליה גרמה לה להיכנס לעולם קסום ומוזר. "אני חייבת להבין מי עשה את זה," היא אמרה לחברתה, תמר, שהייתה עוזרת לה בחנות.

תמר הציעה: "אולי נתחיל לשאול את הלקוחות? אולי מישהו ראה את הקוביה קודם." הם החליטו לשאול את הילד, יואב, שהגיע עם אמא שלו. "ראית את הקוביה הזו?" שאלה מיה.

יואב חייך ואמר: "כן! זה של סבא שלי. הוא תמיד היה אומר שזה קסום!" מיה ותמר החליטו לבקר את סבא של יואב.

כאשר הגיעו לביתו, סבא הסביר: "הקוביה יכולה להביא הרפתקאות, אבל צריך לדעת להשתמש בה בזהירות." מיה הבינה שהיא צריכה להחזיר את הקוביה לסבא, כדי למנוע בעיות נוספות.

כך, מיה חזרה לחנותה עם ידע חדש על הקוביה, והחנות שלה הפכה למקום של קסם והרפתקאות – אבל בלי סכנות נוספות.