יום ראשון, 12 בספטמבר

היום התחלתי יומן. אני מיה, נערה בת 16, ואני רוצה לכתוב שירה. כל יום אכתוב מילה חדשה שאני רוצה להשתמש בה. היום המילה היא "חלום".

חלומות הם חלק חשוב מהחיים שלנו. אני חולמת על להיות יוצרת, על לבטא את עצמי דרך השירה שלי. אמא שלי תמיד אומרת: "אל תשכחי את החלומות שלך, הם הדרך שלך למצוא את הקול הפנימי."

יום שני, 13 בספטמבר

היום בחרתי במילה "אור". כשאני חושבת על אור, אני מדמיינת את השמש זורחת. זה נותן לי השראה לכתוב שיר על תקווה.

אני ישבתי עם חברה שלי, תמר. היא שאלה אותי: "מיה, מה את מתכוונת לכתוב על האור?" אמרתי לה: "אני רוצה לכתוב על איך האור נכנס לחיים שלנו אחרי תקופות קשות."

יום רביעי, 15 בספטמבר

היום המילה שלי היא "רעש". תמיד חשבתי שרעש הוא דבר שלילי, אבל עכשיו אני רואה שזה גם חלק מהחיים.

כתבתי שיר על רעש העיר, על כעסים ושמחות. אני מרגישה שהשירה שלי מתחילה לגלות את הקול שלי. זה כמו לחשוף חלקים ממני שמעולם לא העזתי להראות.

יום שישי, 17 בספטמבר

היום אני בוחרת במילה "קול". הבנתי שהמילים שאני כותבת לא רק מתארות את מה שאני רואה, אלא גם מה שאני מרגישה.

אמא שלי קראה כמה מהשירים שלי ואמרה: "מיה, זה הקול שלך. אל תפחדי להוציא אותו לעולם."

היום, אני סוף סוף מרגישה שאני מתחילה להבין מי אני. הכתיבה שלי היא הדרך שלי למצוא את הקול שלי.