ביום שישי בבוקר, נערה בשם תמר יצאה לטיול רגלי בחוף הים. היא רצתה לגלות מקומות חדשים, ובדרך מצאה שביל קטן בין הסלעים. "אולי יש כאן משהו מעניין," היא חשבה, והחלה ללכת בעקבות השביל.

לאחר כמה דקות של הליכה, תמר הגיעה לחוף נסתר. המים היו צלולים, והחול היה רך. "וואו, זה מקום מדהים!" היא קראה בהתלהבות. תמר התיישבה על החוף והחלה לחקור את הסביבה. היא שמה לב לדגים צבעוניים ושוניות אלמוגים.

במשך כל היום, תמר צילמה תמונות של החוף ושל בעלי החיים. "זה כל כך יפה כאן," היא אמרה לעצמה, "אני חייבת לשמור על המקום הזה." היא אספה פסולת מהחוף והניחה אותה בפח הקרוב. "אני לא רוצה שהטבע ייפגע," היא חשבה.

בערב, כששקעה השמש, תמר ישבה על החוף וכתבה ביומן שלה. "היום היה יום מיוחד," היא כתבה. "גיליתי חוף חדש ואני אגן עליו."

באמצע הלילה, תמר התעוררה לשמוע רעשים מהמים. היא יצאה החוצה וראתה sea turtles (צבי ים) יצאים מהמים. "זה מדהים!" היא לחשה. היא הבינה שהחוף שלה הוא גם בית לבעלי חיים.

כשהשמש עלתה, תמר חזרה הביתה עם זיכרונות יפים ודאגה גדולה לשמור על הטבע. "אני חייבת לספר לכולם על החוף המסתורי," היא קיוותה, "כדי שגם אחרים יאהבו אותו."