מעל גגות תל אביב
Translation: Above the Rooftops of Tel Aviv
בשנות ה-30 של המאה ה-20, תל אביב הייתה עיר מתפתחת מלאה בפעילות. בין הבניינים החדשים, עמד בית ישן ברחוב אלנבי, שבו גרו מהגרים יהודים מכל קצוות העולם. כל דייר הביא עמו את תרבותו ואת מסורתו.
בחדר הראשון גרה משפחת רובין מרוסיה. "אמא, מתי נעשה חגיגת חנוכה?" שאל הילד מיכה. אמו חייכה ואמרה, "נחכה לדיירים החדשים, אולי הם יביאו סופגניה מהבית שלהם".
בקומה השנייה גרו משפחת כהן ממרוקו. "היי, רובין! רוצים לבוא לסעודת שבת?" קרא דוד כהן. משפחת רובין הציעה, "בטח! נשמח להביא איתנו לביבות".
וכך, בכל שבוע, הבית הפך למקום מפגש. יהודים מפולין, מרומניה וממרוקו, כולם התאספו סביב שולחן אחד.
"זה כמו פאזל," אמרה מירה, בת משפחת כהן, "כל אחד מביא חלק מהתרבות שלו".
בערב, מעל גגות תל אביב, נשמעה מוזיקה, צחוק ושירה. בבית הזה, כל אחד מצא מקום ושורש, והחלומות על מדינה חדשה התממשו.