נועה הגיעה לביקור אצל סבתא. היא נכנסה לבית הקטן והחם. על השולחן היה ציור ישן.

"מה זה?" שאלה נועה, מתקרבת לציור. סבתא חייכה ואמרה, "זה ציור שלי מהילדות. אהבתי לצייר."

נועה הסתכלה על הציור. הוא היה מלא צבעים יפים. "את ציירת את זה?" היא שאלה בהתרגשות.

"כן," סבתא ענתה. "אני לומדת אותך לאהוב אמנות. אמנות היא זיכרון."

נועה הרגישה חיבור חזק עם סבתא. "אני רוצה לצייר גם!" היא אמרה.

"זה נהדר, נועה!" סבתא חייכה. "בואי נצייר יחד."

השיחה הזו חיזקה את הקשר ביניהן. נועה חזרה הביתה עם השראה חדשה.